Neve Shalom - Wahat al-Salam

Video interview with Nadine Nashef and Tali Sonnenschein

2013-05-23T08:35:21Z

Strengthening Relations with The Alfred and Adele Davis Academy

Rita Boulos — 2013-05-22T12:19:35Z

Today, The Alfred and Adele Davis Academy from Atlanta, Georgia visited Neve Shalom Wahat al Salam. 70 students from the academy came, accompanied by Rabbi Micah Lapidus, the Director of Jewish and Hebrew studies. The Communications and Development staff received them in one of the village's halls where they were informed about the history and ideology of the village. They also discussed the cooperative element between the Jews and Arabs living in the village. The tour continued after a brief Q&A session of a walk around the rest of the village.

At the primary school, the 6th graders and their teacher welcomed the Davis Academy students as they played on the lawn. The 6th graders paired up and the students from the academy got into small groups. Each pair of primary school students taught the small groups how to write Salam and Shalom as well as their own names in Hebrew and Arabic. The interaction was very enjoyable and quite unexpected. The students sang, played sports, and spoke together. When time was up, the Academy students gave colored pens to the children at the school as gifts, a very warm gesture.

This is the second year the Davis Academy has participated in our group tour and we hope to see more of them for many years to come.

International World Peace Rose Gardens Display Primary School Artists

Glenn Chon — 2013-05-22T11:22:32Z

On the 10th Anniversary of California's State Capitol, Sacramento, the World Peace Rose Gardens held a celebration ceremony featuring many cultures and faiths. One of the featured displays was the work of our little artists from the primary school. Only six paintings were picked for the “World Peace Begins with Me” Art program, however, many were featured at the ceremony, along side a brief write up on the village.

The International World Peace Rose Gardens is a nonprofit organization that creates rose gardens of peace on public sites all around the world. The gardens become a center for gathering where the public can hold peace activities and ceremonies.

Their mission:
To advance peace and understanding amongst all the nations, cultures and religions of the world through the creation of rose gardens that become centers for youth and community activities.

מדו-קיום לסולידריות עם המדוכאים: השלב הבא בקהילת ואחת אל סאלם/ נוה שלום

מיכל זק — 2013-05-14T09:11:03Z

(דעה אישית )

המאבק המשותף בין יהודים וערבים למען שיוויון ושלום התפתח בארץ בכמה מישורים, הבולטים בהם הוא המישור הפוליטי, כאשר הדוגמה הבולטת היא המפלגה הקומוניסטית בה פעלו יחדיו יהודים וערבים. המישור השני הוא של מפגשים להדברות, שבמשך השנים קיבל שמות רבים, הנפוץ ביניהם מפגשי דו קיום. קהילת ואחת אל סאלם/ נוה שלום, היא הביטוי האולטימטיבי של אותם מפגשים. בתחום מפגשי ההדברות אפשר לסמן מספר גישות: האחת דגלה במפגש בין אישי, השניה דגלה במפגש הבין קבוצתי, והשלישית במשא ומתן. שלוש הגישות הללו שונות מהותית, הראשונה יוצאת מתוך הנחה שהקונפליקט נובע מחוסר הכרות, ומדגישה ששיפור היחסים בין בני אדם תשפר את המציאות, היא נאיבית ואינה לוקחת בחשבון את יחסי הכוח בין הקבוצות שבקונפליקט. התוצאה היא שמפגשים שמתקיימים לאור הגישה הזו לא רק שאינם משנים את המציאות, הם משמרים את יחסי הכוח הקיימים. הגישה הבין קבוצתית מכניסה את יחסי הכוח הלא שיוויוניים לתוך המשוואה וטוענת שיש לקחת בחשבון את הקונטקסט ההיסטורי, התרבותי והכלכלי כאשר נפגשים. מה שחסר בגישה הבין קבוצתית, שכמו הגישה הבין אישית, היא מקדשת את המפגש ואיננה חותרת לשינוי בפועל. גישת המשא ומתן דומה לגישה הבין קבוצתית ומוסיפה את הפן המעשי בכך שהיא חותרת להגיע להסכמים ממשיים. החתירה להסכם חשובה כיון שהיא מאלצת את הצדדים לצאת מהספירה הרלטיוויסטית של אמונות ורגשות ולהכריע. אך גם היא נשארת בתחום ההדברות בלבד.

אני רוצה להוסיף לרשימה גישה נוספת, שקיימת בפועל בין פעילים בשטח אך לא נכנסה לרשימת הגישות כיון שקיים נתק בין הדיסיפלינות של חינוך לשלום לבין אקטיביזים בשטח. הגישה הזו מתאימה ביותר לקהילה של ואחת אל סאלם/ נוה שלום, כוונתי לסולידריות. הכוונה לפרקטיקה בה חברים וחברות מהקבוצה השלטת מביעים, מתנהגים וחיים תוך סולידריות עם חברים וחברות מהקבוצה הנשלטת. זו פרדיגמה מחשבתית ומעשית שונה ממה שאנחנו רגילים לה, כי היא לוקחת את חוסר הסימטריה בסכסוך צעד נוסף קדימה ומתרגמת אותו לפסים מעשיים. המעבר הזה איננו קל והוא נתקל בלא מעט התנגדות מחברי הקבוצה השלטת שפועלים למען שוויון ושלום וחושבים שסולידריות יכולה לחיות בכפיפה אחת עם פריווילגיות. קל וטבעי להביע סולידריות, לדאוג ולתמוך ביחידים, וזה חשוב ואף מועיל, רוב הפעילות ההומניטרית נופלת תחת הקטגוריה הזו. אך ישנה סכנה שמהלך כזה, ללא ההיבט של המאבק הפוליטי ישמר את הסכסוך, הכיבוש, הגזענות וחוסר השוויון.

להביע סולידריות עם מאבק של קבוצה זו משימה לא פשוטה. אני חושבת שאנו צריכים לעבור לשלב הזה ולהכשיר את עצמנו להיות סולידריים. לא פעם כאשר דיברתי על סולידריות, יהודים שפעילים למען השלום הסכימו איתי אך קיוו, ואף דרשו שגם הפלסטינים יהיו סולידרים איתנו. לא זו הכוונה. אני מדברת על הצטרפות למאבק, תמיכה במופלים, בנאבקים, עד כדי יצירת קבוצת שייכות חדשה.

הרעיון כמובן איננו חדש, לבנים מהקבוצה השלטת השתתפו במאבק של ה ANC נגד המשטר בדרום אפריקה, לבנים השתתפו במאבק של השחורים למען זכויות אזרח בארצות הברית, ולא היה להם קל מול קהילות המקור שלהם. בהקשר שלנו מהלך כזה נתפס לא פעם כמהלך שמעיד על "שנאה עצמית", "איבוד של זהות", "נאיביות וטיפשות" ולעיתים "בגידה". כדאי לקרוא את הכתבה "אני ערבי" של אביעד קליינברג . בה הוא קורא לעשות את הצעד הנוסף של ההצטרפות.

פרופ. סטנלי כהן עסק רבות בשאלת ההכחשה של עוולות. הוא היה ממובילי המאבק למען החוק נגד עינויים בישראל ובספרו (States of Denial) הוא מספר על המנגנונים הרבים שמונעים מאנשים להכיר בעוולות. הוא מנסה להבין מה מונע מאלו שכן מגיעים להכרה בעוול לעבור מהכרה למעשה. כהן מנתח את מנגנוני ההכחשה ומנסה לפרק אותם. בסוף ספרו, אחרי עשרות עמודים שמנתחים הכחשה הוא משנה כיוון ומתאר אנשים שפועלים בסולידריות ובהכרה, הוא מספר מה הביא אותם "לעבור צד" ובסופו של דבר כל מי שהוא מראיין, מספר שרגע ההחלטה היה קשה, אבל אחריו, החיים היו קלים "כי זה הדבר הנכון לעשות" לדבריהם.

אני חושבת שמיצינו את הפרדיגמה הבין קבוצתית, רובנו מכירים בחוסר הסימטריה שבסכסוך, רובנו מכירים בעובדה שהמדינה מפלה, וגורמת לעוולות כבדים, ובכל זאת אנחנו ממשיכים להתחלק לפי שבטים: יהודים מול ערבים, במקום להיות ערבים ויהודים מול המדינה, מול העוול, מול הגזל. אין כוונתי לחזרה למפגש הבין אישי, הקונטקסט ההיסטורי, הכלכלי והתרבותי חשובים ביותר, ההכרה בפריווילגיות של רוב היהודים פה, היא קריטית למהלך.

קיים קושי לעבור מהסכמה פוליטית לעבודה משותפת בשטח. יש לנו נטייה להתעלם מהקושי הזה אך מדובר במלכודת דבש. כשבאים לפעול יחד, או לקיים דיאלוג, יש רצון בסיסי ואנושי, שלמרות הכל, היחסים יהיו מאוזנים ושוויוניים, כמובן שהדבר לא סביר ללא שינוי מהותי. אם קיים חוסר שוויון במציאות, אנו זקוקים לחינוך מחדש כדי לא לשכתב אותו ביננו.

בלימוד ובהכשרה לקראת סולידריות יהיה צורך שאנו בני ובנות הקבוצות השליטות נלמד להתגבר על כמה קשיים, ביניהם על הרצון לשכתב את היחסים ולשלוט, הפעם במאבק. קושי נוסף הוא לתמוך גם אם לא מסכימים עם כל פסיק. על הפלסטינים מוטלת האחריות הכבדה להוביל ולהנהיג.

כדי להבין מה נדרש ממני ומחברי התקשרתי לידידי ראובן אברג'יל שסיפר שכאשר הפנתרים השחורים התחילו להיאבק בירושלים, הצטרפו אליהם סטודנטים (אשכנזים). הסטודנטים עזרו והיו להם יכולות ומשאבים שהיו נחוצים למאבק אך עם הזמן הם השתלטו על השיח ועל הפעילות, הם הציעו שהחלטות יתקבלו בהצבעה דמוקרטית וכאשר הם היו רוב, הם העבירו החלטות שלא היו מקובלות על הפנתרים. הם גם הציעו איך להיאבק, מה נכון לומר וכיצד. המצב הגיע לכדי כך שהפנתרים הרגישו שהמאבק נשמט תחת ידיהם והם סילקו את הסטודנטים ממוקדי קבלת ההחלטות ואלו הגיעו רק להפגנות עצמן. שאלתי את ראובן האם לדעתו שתי הקבוצות היו צריכות ללמוד כיצד לפעול בסולידריות, ראובן ענה שלא, אין לצפות זאת מהמדוכאים, הם עסוקים בהישרדות, אלו עם הפריווילגיות צריכים ללמוד צניעות וענווה.

Annual General Meeting of Friends Associations

2013-05-14T06:46:54Z

This year's annual general meeting, to which representatives are invited from support groups around the world, got off to a great start with an evening reception at the swimming pool. At the event we welcomed old and new friends, and honored our oldest friend of all, J. Zel Lurie, who will be 100 this year. Another long-term American supporter of the village, Mr. Richard Goodwin, was present at the occasion. Mr. Goodwin directs his philanthropic efforts in the Middle East through the Middle East Peace Dialogue Network, which was also represented at the AGM.

Zel Lurie first encountered the village around 1980, when he came to see Wellesley and Coral Aron, who had just moved to the village. A little later, Wellesley Aron asked him to found the American Friends of Neve Shalom - Wahat al-Salam. He has been involved ever since.

The sessions of the general meeting extended over three days, from Tuesday to Thursday, providing the opportunity to cover every aspect of the village and its educational work. Updates, brainstorming, Q&A and more informal meetings all had their place. On Wednesday morning, the participants visited Ramallah, where the School for Peace has projects with Palestinian NGO Tawasul.

In Ramallah they met with Palestinian government officials, visited the tomb of Yassir Arafat and also paid a visit to the Ramallah Cultural Palace, where they were welcomed by the director.

Back in WAS-NS, the participants learned about plans for the Peace College. They also toured the village with Eitan Kremer and Dyana Shalufi, who are both involved in the new Peace Rooms and Paths project (aka "Shvileh Salaam"). The walking tour concluded at the cemetary, to pay respects to former School for Peace Director Ahmad Hijazi and his son Adam.

On Thursday, author Prof. Amia Lieblich came to describe her new book "In Spite of It All", which is based on interviews with WAS-NS community members. Prof. Antonin Wagner of the Swiss Friends gave a presentation on organizational effectivity.

The Annual General Meeting concluded with a ceremony in honor of Mr Hermann Sieben, chair of the German Friends of Neve Shalom - Wahat al-Salam, who will next month celebrate his 80th birthday. Mr. Sieben, one of the longest and most loyal supporters of WAS-NS, plans to retire later this year. Mr. Sieben explained how he first came to be involved in the village, when he was still responsible, on behalf of the German government, for youth exchange projects between his country and the Middle East. A representative from the German Embassy spoke about her decades-long connection with Mr. Sieben, and a number of village members also spoke. An olive tree was planted, and a plaque was unveiled, naming the garden at the village entrance in honor of Mr. Sieben

The Annual General Meeting was a time to renew connections with representatives from many of the countries in which Neve Shalom Wahat al-Salam is represented by friends associations. It was an opportunity to exchange ideas for future development and to be inspired by all the work that is being done, both at home and abroad.

(Photos: Glenn Chon, Howard Shippin)

Zwischeninformation Ostern 2013

2013-05-05T07:06:59Z

Aus dem Dorf

Die „private“ (unabhängige) Primarschule wird wieder staatlich

Im neuen Schuljahr 2013/14 zwingen fehlende Finanzen Neve Shalom/Wahat al Salam die sechsklassige bilinguale Grundschule wieder ins staatliche Schulsystem zurückzuführen. Die Unterstützung durch andere internationale Freundeskreise ist durch die Finanzkrise in deren Ländern stark zurückgegangen. Deshalb hat die Mitgliederversammlung im Friedensdorf beschlossen, Verhandlungen mit dem Erziehungsministerium über die Rückkehr in dessen Schulsystem aufzunehmen. Wie uns vor Kurzem von dort mitgeteilt wurde, seien die intensiven Verhandlungen erfolgreich gewesen. Die Schule werde voll anerkannt, könne ihre wichtigsten Werte in der Erziehung weiterhin wahren und werde dann 50 - 60% der nötigen Kosten vom Staat erstattet bekommen. Voraussetzung dafür aber sei, dass bis Ende August 2013 alle angefallenen Kosten des alten Schuljahres beglichen seien.

Um die friedenspädagogische Erziehung in Neve Shalom/Wahat al Salam weiterführen zu können, bitten wir daher jetzt um besondere Spenden zum Abbau von Schulden, um dadurch den Erhalt der Primarschule zu sichern.

Zel Lurie, ein alter amerikanischer Freund des Friedensdorfes, schrieb gerade im „Jewish Journal“ in den USA:

„Die unfaire Verteilung des Geldes des Erziehungsministeriums an die Schulen ist ein Thema Lapids. Der neue israelische Finanzminister sagte in der Knesset, dass diese bisher nicht nach dem Bedarf der Schüler verteilt worden sind, sondern nach der Stärke der politischen Parteien, die Jeshivas unterhalten. Das Thema schlug bei mir ein. … Die Primarschule für jüdische und arabische Bürger Israels in Neve Shalom/Wahat al-Salam .. ist wie die Jeshiva-Schulen eine vom Staat anerkannte, aber nicht offizielle Schule. Da sie aber keine politische Partei hinter sich hat, die sie sponsert, hat diese Schule schon immer weniger Unterstützung pro Schüler bekommen als die Jeshivas.“

Es wäre schön, wenn sich die Erwartungen von Zel Lurie, vor vielen Jahren u. a. Redakteur der Jerusalem Post, auf eine bessere Unterstützung der Primarschule von NSH/WAS durch den Staat erfüllen würden. Leider steht dem entgegen, dass Lapid, der Gründer der neuen Partei „Es gibt Zukunft“, sich vor seinem Eintritt in die Regierungskoalition mit der Partei der Siedler „Das Jüdische Haus“ verbunden hat und deshalb wohl die immensen Ausgaben für die Siedlungen und ihre Infrastruktur unterstützen muss.
Frühlingsferien in der Primarschule

Am Tag vor den Ferien, d.h. am 18.3.2013, traf sich die ganze Schule bei einem Picknick in dem nahe gelegenen Wäldchen zum Backen von Matza (ungesäuertes Brot für die jüdische Osterzeit), Bemalen von Ostereiern und Sammeln von Kiefernzapfen. Das Lehrerteam nützte den ersten Tag der Kurzferien zu einer gemeinsamen Fortbildung in der bilingualen Erziehung unter Leitung von Dr. Ora Mor von der Universität Haifa. Die Beraterin der Schule legte dabei den Fokus auf den Aufbau einer „Sprach-Landschaft“ an der Primarschule.

Unsere Schule ist „Grün“

Was bedeutet das „Grün zu sein“, wenn man in der Mitte der Natur als Juden und Araber zusammen in die Schule geht, in einem Teil der Welt, der im Streit auseinander gerissen ist. Für die Kinder in der Schule von Neve Shalom/Wahat al Salam heißt das, sich nicht nur umeinander zu kümmern, sondern auch um die Welt um sie herum. Rayna, eine Sechsklässerin, erklärt das so: „Es gilt sich anzustrengen, dass die Welt für die Menschen und die Tiere, die hier leben, sauberer wird.“ Am 29.Januar wurde in allen Klassen der sowohl in der palästinensischen als auch in der jüdischen Kultur wichtige Baumpflanztag begangen.

In jeder Klasse der Primarschule gibt es ein „Grünes Komitee“, das Ideen sammelt, was die Klasse tun kann um die Umgebung zu verbessern. Narya sagt, „Jede Klasse hat drei Mülleimer: Abfälle vom Essen werden zu den Tieren gebracht und Flaschen und Papier werden recycelt.“

Die Schule hat sich Recyceln so zu Eigen gemacht, dass sie einen eigenen Kunstraum hat, der von Michael Moses geleitet wird, einem Lehrer und Bewohner des Dorfes. Der Raum selbst war eine der beiden ersten Holzhütten, in denen Leute lebten, als sie das Dorf starteten. Alles darin und draußen besteht aus wiederverwendeten Teilen. Die Kunstprojekte der Kinder werden aus 100% recyceltem Material gemacht. Zu Hanukah bauten die Schüler eine große Menorah aus recycelten Plastikcontainern. Für das Fest El Adcha fertigten sie kleine Schafe aus Abfallflaschen. An Weihnachten gingen sie in den Wald, aber anstatt Bäume zu fällen, sammelten sie umgefallene Bäume und heruntergefallene Äste, brachten sie in ihre Klassenzimmer und schmückten sie mit bemalten Kiefernzapfen und Dekor, den sie aus recyceltem Papier gemacht hatten.
Das kann nur der Anfang sein. Die Schüler wachsen mit einer Liebe und einem Bewusstsein für den Schutz der Umwelt auf. Die Lehrer sprechen davon, ein System zu entwickeln um Regenwasser für die Bewässerung aufzufangen, elektrische Solarsysteme auf das Dach zu bauen und sogar einen neuen Kindergarten im Adobestil.

Eine Großmutter sagt “Hallo!“

Es war kaum zu glauben, dass es Tomers Oma war, die im letzten Monat zur Schule kam, nachdem sie über 15 Jahre nicht mehr dort war. „Es ist verblüffend“, sagte sie am Telefon, „als meine Tochter in die Schule von Neve Shalom ging, gab es da ein paar Kabinen aus Holz als Klassenräume. Heute gibt es einen schönen Campus mit Sporthalle, Kindergarten und Spielplätzen. Ich wurde im Kibbutz Be'eri geboren. Als vor 20 Jahren für meine Tochter die Schule begann, wollte ich, dass sie die in Neve Shalom besuchen sollte. Ich glaubte damals, wenn alle Städte und Dörfer in Israel so wären wie NSH/WAS und es in allen Schulen Juden und Araber geben würde, gebe es im Land keinen Konflikt mehr. Es war für mich wichtig , dass Tomer in NSH/WAS zur Schule geht. Ein Ort wie NSH/WAS, der offen ist für unterschiedliches Denken und tiefe humanistische Wurzeln hat, sorgt natürlich auch für eine humanistische Erziehung und eine gesunde Umgebung. Als ich vor einem Monat zur Schule kam, gab sie mir und den Schülern ein herzliches Willkommen. Ich bin glücklich, dass Tomer hier lernt. Er kommt von der Schule nachhause und liest und singt mir auf Arabisch vor. Für ihn ist das Zusammensein mit Juden und Arabern nichts Besonderes. Nächstes Jahr kommt Tomers Bruder in die erste Klasse und wir warten darauf, dass er hier einen Platz bekommt.

Großmutter Tirza Yalon Kolton ist Künstlerin und Keramikerin und lebt in Tel Aviv.
Die Friedensschule

Die Friedensschule hat letzte Woche zwei Workshops für 110 Oberschüler abgeschlossen. Die Teilnehmer kamen aus der jüdischen Givat Brenner Oberschule und zwei arabischen Oberschulen aus Nazareth und Sakhnin. Die Workshops zeigten aufs Neue die Bedeutung der Arbeit mit der Jugend gegen die Furcht und das Unwissen der Leute im Land und die Fähigkeit von zwei verschiedenen Gruppen eine Übereinstimmung zu erzielen.

Für ein gemeinsames Literaturseminar für israelische und palästinensische Lehrer haben in Israel und Palästina getrennte Vorbereitungen begonnen.

Das Geistliche Zentrum

Häufig finden in ihm auch Treffen der Sulha-Organisation statt, an der die Leiterin des Geistlichen Zentrums Dafna Karta Schwartz beteiligt ist. (Sulha bedeutet Versöhnung). Bei einem Treffen kamen an die 60 junge Juden und Araber aus Israel und Palästina zusammen um Jo Berry und Pat Magee, ehemals Aktivist der irischen republikanischen Armee, zu hören, die vom Versöhnungsprozess im irischen Bürgerkrieg berichteten. Jos Vater Sir Anthony Berry, Abgeordneter der konservativen Partei, war von Pat beim Bombenanschlag von 1984 getötet worden. Ihr gemeinsamer Auftritt berichtete von der ersten schmerzlichen Begegnung Jos mit Pat im November 2000 und von ihrem spätern Entschluss zusammenzuarbeiten um die Bereitschaft zu vergeben zwischen Opfern und früheren Kämpfern im Konflikt zu ermutigen. Ihr persönlicher Kampf um die Bereitschaft zu vergeben wies darauf hin, dass nach einem heftigen Konflikt die Überlebenden mit ihrem Schmerz weiterleben müssen. Das Treffen stärkte in den Teilnehmern das Bestreben gewaltlos für eine bessere Zukunft zusammenzuarbeiten.
Der Internationale Frauentag in der Kommunität

Am 8. März gab es dazu im Auditorium des Dorfes eine Veranstaltung unter der Leitung von NSH/WAS-Mitglied Samah Salaime mit Gesang, Storytelling, einer Filmvorstellung, Verkauf traditioneller palästinensischer Stickerei und einem festlichen Mahl.

Über das Dorf hinaus

OBAMA weckt neue Hoffnungen

US-Präsident Obama ist am 23.März 2013 nach vier Tagen intensiver Verhandlungen in Israel, Palästina und Jordanien nach Hause geflogen, hat aber seinen Außenminister John Kerry im Nahen Osten gelassen, der sich dort weiter für den Frieden einsetzen soll. Als am 9.Oktober 2009 Obama den Friedensnobelpreis zugesprochen bekam, war die Öffentlichkeit in der weiten Welt davon sehr überrascht. Er war ja erst am 20. Januar 2009 der 44. Präsident der Vereinigten Staaten geworden. Der Vorsitzende des norwegischen Nobelkommitees Jagland sagte u. a. "Wir hoffen auch, dass dies etwas dazu beitragen kann zu dem, was er sich vorgenommen hat zu tun." In seiner ersten Amtszeit bemühte sich Obama auch stark um den Frieden zwischen Israel und Palästina, blieb aber leider ohne Erfolg. Zum Beispiel wurden seine Proteste gegen den Siedlungsbau vom israelischen Ministerpräsidenten Netanyahu, der sich in den USA auf eine starke Israellobby verlässt, nicht beachtet. Nach seiner Wiederwahl braucht Obama in seiner zweiten Amtszeit auf viele Meinungsmacher, u. a. die Israellobby, nicht mehr Rücksicht zu nehmen. Er hat bei seinem ersten Besuch Israels als Präsident seine Akzente selbstbewusst gesetzt und hat seine Ansprache an das israelische Volk nicht wie sonst üblich in der Knesset gehalten. Im internationalen Kongresszentrum in Jerusalem forderte er eine große Zuhörerschar, vor allem von Studenten, auf, die Politiker unter Druck zu setzen, mehr für den Frieden zu tun. Aus Neve Shalom/Wahat al Salam waren Dr. Nava Sonnenschein und Ranin Boulos dabei. Er sagte dabei u. a. Verhandlungen müssen zu zwei Staaten für zwei Völker führen. In Ramallah versichert er Palästinenserpräsident Abbas, dass die USA die Errichtung eines unabhängigen und lebensfähigen palästinensischen Staates unterstützt.

Hanan Ashrawi, Mitglied des palästinensischen Exekutivkommitees, kommentierte seine Rede so:
“Obama sprach das Volk von Israel direkt über die Köpfe ihrer Führer an. Es wird sich zeigen, ob die Leute, die Obama Beifall klatschten, nun Netanyahu und seiner Regierung sagen, dass sie die Besatzung und die Siedlungen beenden und einen palästinensischen Staat in den Grenzen von 1967 errichten müssen.“

Kleine Erfolge von Obama und Kerry, die um Vertrauen bildende Schritte gebeten hatten, zeigten sich schon.

1. Netanyahu entschuldigte sich in einem Telefonat mit dem türkischen Ministerpräsident Erdogan, das er in Anwesenheit von Obama noch vor dessen Abflug führte, für den Tod von neun türkischen Aktivisten. Sie waren im Mai 2010 bei der israelischen Erstürmung des Schiffs „Mavi Marmara“ auf dem Weg nach Gaza getötet worden. Netanyahu versprach dabei auch den Angehörigen finanzielle Entschädigung. Liebermann, damals Außenminister, bei der letzten Wahl auf einer gemeinsamen Liste mit Netanyahu (sein Ministerium bleibt während des Verfahrens gegen ihn für ihn reserviert), protestierte scharf gegen diese Entschuldigung, die die Moral der Soldaten untergrabe.

2. Der israelische Ministerpräsident entschied am 25.3., dass Israel die Steuern, die sie für die palästinensische Verwaltung einzieht, wieder an diese voll und normal weiterleitet. Als Protest gegen die Anerkennung von Palästina als Nichtmitgliedstaat durch die UN Vollversammlung im November 2012 hatte Israel diese Steuern eingefroren.

3. Ein positives Ereignis, das nichts mit dem Besuch aus Amerika zu tun hatte, soll auch noch erwähnt werden: Lina Makhoul, eine 19 jährige Christin aus Akko, gewann am 23.3.13 den israelischen Gesangswettbewerb „The Voice“ mit dem Lied „Halleluja“ von Leonard Cohen und damit einen Plattenvertrag und ein Stipendium für ein Musikstudium. Auf der Bühne sprach die arabische Israelin davon, dass sie in der Saison viel Rassismus vom Publikum erlitten habe, aber sie dankte auch für viele warme Unterstützung. Dieser Erfolg ist so erfreulich, im Gegensatz zu vielen rassistischen Schandtaten, wie z. B. die Verwüstung des Sportheims von Beitar Jerusalem durch eigene rechtsgerichtete Fans aus Protest gegen die geplante Verpflichtung moslemischer Sportler. Unter den Fans dieses Fußballclubs sind Rassisten, die oft Parolen wie „Tod den Arabern“ brüllen.

Vorschau

Die nächste Mitgliederversammlung unseres Vereins der „Freunde von Neve Shalom/Wahat al Salam“ wird am Nachmittag des 1. November 2013 in der Akademie Frankenwarte Würzburg sein. Dabei finden Neuwahlen zum Vorstand statt. Ich werde in Anbetracht meiner dann 80 Jahre nicht mehr kandidieren.
Jahrestagung vom 1.-3.11.2013 wieder in der Franken- warte Würzburg zum Thema:

Krieg oder Koexistenz? Israel, die Palästinenser und die "Arabellion".

Mit den besten Wünschen für ein friedvolles Osterfest, Shalom / Salam!

Ihr Hermann J. Sieben,

Vorsitzender des Vereins „Freunde von Neve Shalom/Wahat al Salam“ in Deutschland.

In der Oase des Friedens in Israel leben und arbeiten Juden, Muslime und Christen zusammen für Frieden und Gleichberechtigung.

Mehr unter www.nswas.com

Wir, die "Freunde von Neve Shalom/Wahat al Salam e.V", unterstützen ihre Arbeit.

Sonnenrain 30, 53757 Sankt Augustin,

Fon: 02241-331153, Fax: 02241-396549,

Konto 32000986, KSK Köln, BLZ 370 502 99

IBAN DE98 3705 0299 0032 0009 86

SWIFT-BIC: COKSDE33

Spenden sind steuerlich abzugsfähig

Vorstand: Hermann Sieben, Dr. Ulla Philipps-Heck, Karl-Josef Schafmeister, Wolfgang Hammerl, Friederike Schröder, Rosemarie zur Nieden.

Kuratorium: Bundesminister a.D. Sigmar Gabriel MdB, Bundestagspräsidentin a.D. Professorin Dr. Rita Süßmuth, Ruth-Alice von Bismarck, Professor Dr. Micha Brumlik, Bischof Dr. Johannes Friedrich, Volkmar Deile, Dr. Hildegard Hamm-Brücher, Botschafter a.D. Dr. Niels Hansen, Oberbürgermeister a.D. Dr. Otmar Hesse, George Khoury, Professor Dr. Hans Küng, Dr. Helga Timm.

Sollten Sie diesen Newsletter nicht mehr erhalten wollen, dann senden Sie uns bitte eine kurze Nachricht.

House for rent: mid August to mid September 2013

2013-05-01T12:31:00Z

Family house available for rent for one month, from mid-August to mid-September 2013. 3 bedroom, 2.5 bathrooms, garden and patio. Contact us for more details

House for rent between July 22 and August 21

Michal Zak — 2013-05-01T12:24:00Z

House for rent between July 22 and August 21

three bedrooms, amazing view,a five minute walk to the pool, and a piano: The perfect house for a vacation.Retour ligne automatique

For information please contact: Michal Zak michalzak2@gmail.com

Short term vacation apartment

Rita Boulos — 2013-05-01T12:15:00Z

Short-term vacation apartment: Ground floor, fully furnished, 2 bedrooms, 1 living room, TV, radio, kitchen, bathroom, A/C, heating, patio, magnificent view of Ayalon Valley, Wifi access and parking.

Short-term vacation apartment: Ground floor, fully furnished, 2 bedrooms, 1 living room, TV, radio, kitchen, bathroom, A/C, heating, patio, magnificent view of Ayalon Valley, Wifi access and parking. At the moment it is not suitable for wheelchair.

Please contact the Boulos Family: +972 2 9990645, rita@nswas.info

Primary School Hosts Green Network Program

Glenn Chon — 2013-04-30T11:13:00Z

During April, the WaS-NS Primary School hosted an event centered on the Green Network, to which nine surrounding schools were invited. The Green Network is a program created by The Green Environment Fund, dedicated to creating a space for celebrating expression of diversity and differences. They aim to educate children of all religions and races on the importance of the environment and their main goal is to monitor and support schools in initiating and developing environmental programs to reduce the ecological footprint of individuals and the surrounding community. They have operated with over 40 schools and 30 kindergartens in all sectors of the population in Israel; with Jews and Arabs, religious and secular; from Horfish Galilee to the rest of the Negev.

At the program children were taught about the benefits of recycling, reusing, and the importance of being green. The Primary School has taken part in this program for the last three years! This year, we had the honor of hosting the following nine schools:

Ort Lod - High school – Arab
Ort Lod Junior high – Arab
Neve Yarak Junior high – Arab
Al Rashidiya Elementary – Arab
Al Manar Elementary – Arab
Zvooloon Hamer Elementary – Jewish
Ganei Aviv Elementary – Jewish
Ma'apilim Elementary – Jewish
Har'el Elementary – Jewish

The event was also the debut of a new canopy over the turf play area, generously donated by the British Friends Association.